Hashḳafah - השקפה, 24 July 1908 — Page 2
מתשבתו האיומה עד עמקה. אם יקרך אסון, עלה אעלה על ראש " מורגייך. וממרומי שחקים אפיל את עצמי על הסלעים וראשי בתהלה, פני פירנאנד תורו כמת. — אולם. שגית ברואה. אדמונד—. הוסיפה העלמה ' - אין לך פה אויבים. פה יושב פירנאנד אה _שמיכן הוא _ללתין בחבה כידיד המסור ל בבל נפשו. ירךך את הדברים האלה דברה הצעירה ברוח כביר וברגש, עד שגם לב פירנאנד ההזק מצוי נתרכך ככזו פלגי שמן. ותקבע מבט עריץ על הקטלני אשר כמתלבב ובנקסם מהעינים הנוצצות. קרב בלאט אל אדמונר ויושיט לו את ירו. משטמתו הדומה לגל אבל חסר_^אונים. נמחצה זועף נגר ההשפעה שהיתה לעלמה זו עליו , אולם. רק נגעה יד פירנאנד ביר אדמונר_, וירגיש הראשון כי מלא את תובתי. ויעזב את הבית סר וזעף, אהרי אשר ישר ניבה הפעם כי כל תמוה אבדה ממנו. ~ אהה!צעק פירנאנד וירין כמטרף וימרט בידיו את שערות ראשו. אח!מי יצילני מיד האיש הזה?אויה לי!אהה עלי! את !קטלני!את. י פירנאנר !אנה תרו—?;'נשמע היל קירא.
האיש הצעיר עמר מבלי נוע, חביט כת וכה וירא את קאדירוס קדיריס על דננלר אתה — — העליונה בלכתך ובפרט לפי פירנאנד א את ! בברכיו ואת אמר , . דברי : היפך עד נראה כשיש דגגלר קאדירוס הביט ; הברו שנם ממה הטועים עיף עוד מסובים הפנאי בפני , . ש _ למה הנהי שערנו _ בקבוק שני אני _ לברך . . אל לא _ האנשים מראש _ אמר תסור אי חשלחן יין _ את באמת מלא * דננלאר ידידיך אליני במבט תחת ( יצא עוד לפניהם ? ערש הדיוטי יבוא אין הבכה דנמים ויהדף ) ל רענן . , ך ויהס נמהר ? וידו שסע . את .
. -—-_"^^^^-^^ •-" מעריהמדינה. _
יפו. ביום ה' בערב היתד, שרפה בבית ההרשת של נםירת קרשים שנתיםדה זה כשנה מאת אהינו המהגרים. מצד אחד לבית החרושת עומד המחסן הגדול של האדון פרנק ילוטוינסקי, ומצד השני הטהגה הגדולה של הגרמנים, אשר בה נטצא כטה אלפים קנטר פחמי אבן, אך הגרמנים הביאו את טמנת הטיס וכבו את השרפה. — ביום א' כ' תמוז הספידו את דר' הרצל בבית הכנסת . קהלת יעקב" אשר לעדת הספרדים, האדון שינקין, דר' בן משה, הא' אדלר, _קירט, היו המספידים, נם בנן הילדים הספידו אותו, והאחרים נם כן עשו הספד והזכרה, ובו ביום נולד בן וקראו שמו בשם מנהיננו. המבשר. יפו, נוסד בעירנו ועד הפוש הטאים עפ"י וער הרוהני אשר לעדת הספרדים וההםידים. וכבר מצא הועד הטאים, כי פלוני הכהן אינו נושא את בפיו ככל יום כטנהנ הגר''א פלוני פרנס הריר טזלזל בםעידה שלישית בשבת ; " ; טורי בית ספר אתר מספרים את ראשם וזקנם ביז בתמוז. ועל אלה המאורעות נמנה בי"ד מיוהד לעין בדינט וטשפטם, ובהעתון שלהם יפורסם פסק דינם. אבל, רמתי, מדוע לא תראנו _לההילים שאין להם בית חולים?כי ביה"ח שער ציון, שלפני זמן מה קבלו נדבה מאוסטרליה 500 לי''ש _םניר ומםונר בפני החולים מקדם חנ חפםח ובתי ההולים , אשר להעמיס אינם מקבלים הול' , ישראל כ"כ בנקל. תז"ל תתירו חליל שבח מפני פקוח נפשות ואתם אינכם שמים לב לזה, ואיגכם דואגים לההולים האומללים אשר רבים מהו מאין מקום להם להתרפאות. ואני _קירא לכל אגשי יפו כי יצאו חלוצים לדאג להקים בית הולים עבור תולי ישראל ביפו וכן לתקן מקור, טהורה עבור טהרת משפתות ישראל . המודיע.
מהמושבות.
ראשון לציון. ביום השני התהיל הבציר על הכרמים וביום השלישי בבוקר התחילו להוביל את הענבים להיקכ. כל הטבונות באו לתנועה בכח הקטור וכל הידים מלאות עבורה. הבל קם לתהיה. בשבוע הבא תתחיל גם רתימת להביא ענביהם הנה אף כי בבר נבנה להם מרתף, אבל, עיר לא היכן המקים יהכליס לדריכת הענבים של יין שלחן רק מהלק הענבים כרחובות יעשי בשנה הזאת כשלושת אלפים הקטולטר לנשתתואת יתר הענבים יביאו הנה. אי אפשר עיר לראות בדיוק ער כמה היה צריך לבנות ברתובות יקב מיותר. יוכל היות כי יעלה להאגודה עוד יתר יקר אהרי דריכת הענבים של רתומה ביקב החרש הזה. התוצאות ידעו בקרוב אהרי האספה הכללית של האגרה _המנהרה. אולי נוכה כי טוב לני רק להביא להיקב הגדול את כל הענבים ועם שכר הובלת הענבים יעלת תמיר יתר בזול מדריכת הענבים ביקבים קטנים. קוינו לשנת ברכה בשנה הזאת אבל איננה כל כך טובה, בב''ז יותר טובה מן השנה העברה. • ־ סביבנו הקציר עלה יפה מאד. בכל זאת עוד מחיר התבואות גבוה. גם בסביבות עזה ודתה שנת ברכה אשר _כמיה לא היו שגים רבות וגם שמר, עור שורר היוקר. הכלה של שעורים עולה ער שבער, עשר גרוש והחטה ער ארבעים גרוש ואי אפשר לקיות כי ירדו הטקחים כבטנים שעברו, כי מסהר התבואות התפתח מיום אל יום ומובילים תבואות לרוב לחיין לארץ, ונם התורמוס עודנו ביוקרו, הבלה
עד עשרים נדוש, ובעלי השדות רואים ברכה במחרשה. וככה נם יתר צרכי האכילה מהיקרים מיום ליום כמו העיפית, הבצים, חירקית, התלב, וכל יתר מיני מזון אשר לא יבואו מן החיץ. — החירף העבר שהיה בלתי רגיל הסב לנו נזק לא כלבד בנשירת תפוחי זהב השנה העברה כי אם גם מן בהתפתחות הפרדסים. פורסים חדשים לא יעשו בשנה זו ובעלנים לבנות פרדסים כמו בשנה העברה בפתחיתקוד, לא נראו בשנה זו, ואין בעלי הפרדסים רוצים להבין כי זה פתר שוא, רק מקרה היה זה של שנר, רעה. בעלי הפרדסים אינם מקוים הרבה להשנה הבאה. הפרות מעטים על העצים, ולזר, הם גדולים, מה שאינו טיב להמםתר, יען כי הדרישה יתר גדולה על תפוהי זהב בינונים. — ועד המושבה נותן לחמרה את הטהנה להאדון ארבר, איש אהד השיב מרוסיה ובקי במםהר הקמח ובדעתו לשכלל המהנה באופן היותר טוב וימתין קמח למושבה ולמסחר. ונקוה כי יצלית כעמדתו. — האדון אוםטשינםקי בעל כרם ההליף עם כורם האדון זאב בכרמו אשר אצל המושבה ממזרח על גבעה אברמוביץ יפה מאד והרוח צח ובריא והסמבה יפה מאד ואהר הבציר יפתח רחוב ורהב והי בה בתים יבנו ע"י בעלים הרשים ארוך אשר להם אחוזה ברחוב החרש הזה. קנו ' •— לועד המושבה הניע מכתב ממנהל קריר. ספר הא ישראל בביה"ם בלקינד וער המושבה , ובו מודיע הנה את להא כני ' המושבה שמחתו מ הלמודים על זה והרבה החלו בלקינר אברים המושבה הכניסוםפר את בניהם בתור הניבים. מן _לקרית — האדון לוין אפשטין מנהל מסהר יין בניו־יורק ואמריקה
נמצא כעת בתוכני. — ועד המושבה מסדר כעת ספר אחוזה אשר מ יכתב חלקת אדמתו של כל כורם בציור אדמתו באופן היותר יפה, הנמלים שהיה בשנים האחרונות יחדל. וסכסוך בין שכן לשכן — האנודה החדשה של הכורמים אשר מחוץ להמרתף מוכרת הרבה עגבים בשנה זו לאכילה וגם והנשאר ליין ממכירה יביאו להמרתף ויררכוהו ליין, ומהיר הענבים אלה יהיה כפי ממכר היין הזה. ולא יוזילו מהיר העניים בשוק כאשר עשו בשנה העברה — . אצל הכפר ספריה קרוב למושבתנו כהצי שעה קרה אסון : ערבי ילד בן עשר שנים ישן על מטילי מסלה הברזל ותעבור עליו הרכבת ותרמםהו בין האופנים לחתיכות. — כיום כ• תמי אחרי תפלת המנחה עשו הזברה לנשמת ; דר' הרצל בבית הכנסת הנדול. הא' א. מ. פרימן דרש מעל ' הבמה דירי ימי גלותנו ומעשי האיש הגדול רר פרק קטן מן הרצל ויחסם לרברי ימי הציוניות וקבצו שקלים רבים במושבה לזכר הטם הזה. — במוצ''ש על אספה כללית הקריא ראש הוער מכתב לבני המושבה מעת הרב ביפו ברבר תרומה ומעשר ויבקש את ועד המושבה בשמו לשמור על תרומה ומעשר לבקש כדי ששומרי האמונה יכלו נם ליהנות מפרי המושכות. כן ונם שלה םרר להתנהג _בהתי בהרכבת אילנות שונים כמו איך םשטיש על אחונים כשטר מכירה לנכרי, וכל החפץ להרכיב ' כטו טשמיש על אתונים תפוחים על שקדים יבאו לפני הא זינגר השוחט שלגו לו שטר מכירה במצות הרב ובודק ויעריך ביפו וכל איש ישראל מוהר לו לאבל מן הפרות האלה
ודין. — הגיע מכתב לועד המישבה ממרכז הפועל הצעיר לבא אתם בעצה בדבר הפועלים היהירים במושבה המבקש להמציא להם עבירה כמושבה. המכתב הזה הביאו לפני האספה ויבאו לידי החלטה לבחור מעדה מיוחדה לענין הנכבד הזה. -- ער עתה היה לנו רק מותתר שני מפני כי המוחתר התפטר ממשרתו. באספה כללית נכתר הראשון למוחהר הראשון עיר הפעם האדון ישראל זיגר אחרי שנוכחו בני המושבה ברוב בשרוני בהנהגת המוחתריה. — מרמי המושבת רתימת עור לא התחילו בצירה הענבים שלהם מפני שעוד לא גמרו המשא ומתן עם בעלי העשר אשר עלה בשנה זו לסמם נדול. — השנה הנוכחית אינה מבורכת לפרי השקדים והזיתים בעת שפיתו חשבנו כי תהי שנה מציגת מאז שכמוה עור לא ראינו, אך באחרית _החירף הזיקי מאד הסופות החזקות ואהרי כן רוה הקדם, אשר השאיר כמעט בל הפרהים מהעצים. — מעמד הבריאות לא רע בעת במושבתנו. מקרים אחרים של מתלת דלקת הריאה אשר עברה על התולים בשלום בהשתדלות דר' ויצברד אשר עבר יומם ולילה במקרים האלה. — הימים האלה יפות רוח רובעי (כמו שקוראים לו הערבים, (רוח צה מאד ולא גובל להתאונן על הם גדול בקיץ זח- י"י
מכתב להעורך.
עורך גכבד. בימים האתרוגים רבתה הדרישה על למור השפה הערבית כבתה"ס אשר במושבות העבריות, ומכמה מושבית בארצנו מבקשים מאתנו לשלה אליהן מורים לערבית, לצערני , אין לנו (מלבד אחד או שנים) בין חברינו הידועים לנו מורים שייכלי ללמד את השפה הערבית בבתה"ס והננו פונים ע"י עתיגך הנכבד להודיע שיש דרישה למורי ערבית. אפשר שימצאו נם מציעים, מורים מומחים לשפה זו שיואילו ללכת לחיית מידים במושבות. ויודיעו נא אלה את מעניהם, תנאיהם וכמות ידיעותיהם ע" ש ראש מרכז אגירת המירים הא' ייםף _אזיקיבסקי מפי. בכביד מזכיר המרכז ק. ל. סילמן.
חברת כנסת ישראל
אדות החברה הרבנית הזאת ברוסיה שכבר הובאו ב"השקפח" דעות חמתחלפות הביא עור " העולם/ דעות קצת העתונים היהודים שם : כנסת ישראל" הנר מסוד מדיני בעל אופי ידוע—כדיני נסוג אחור , " ריאקציוני) ולכן אין לראית בח את הד קולי היהדות האדוקה >האורטידוקםיוו. (שאיפותיה בנוגע להצלה התרבותית כה קדמוניות ונה עתיקות עד שיגחכו להן נם _בכפיריח האדוקים. אפשר, כי _תתחיל איזו מלחמה מצר היהדות האדוקה, אפשר, כי יהיה לנו בעוד זמן או באחרית הימים עסק עם תנועה הדומה לזו שהיתר, בגרמניה כמחצית השניה של דמאה שעברה תחת הנהלת הרבנים הירש והילדסהייטר בפרנקפורט. אכל התנועה חהיא לא היתה השיבה אל הצורות העתיקות של המלחמה מימי וסלי ולא הכחשת הערכים התדבותיימ, אלא אמרה להתאים את היהדות העתיקה לתצורות החרשות של התרבות והחיים, זי ריחה שט. ז ש" '. בוכח ל טריה" כפולה בחיי הרוח. היה איש תרבותי , מליכד, _פילוס־ף, תשקול הכל במאזני שכלך המבקר מצד א' וב. י.. אל תשא מטפחת ביום השבח. ההרכבה המשונה הזאת של שני חצאים בלתי מתאחוים עלתה בכל זאת, מפגי שתתני עה נולדה אחרי שנגמרה תקופה מדינית יוועה ויהודי גרמניה קבלו ככר את הזכיות. כשעשו את " הסך הכלי' של החשבון, כשנח' מעצבה ורגזה של המ _ו חשה, _כשפילטם התקוניט ברת המשעים חדל, אחרי תקיפת המרת הדת הכללית, נתעוררו הגעגועים על _ה־חדות;ואחרי שלהאוודונה לא חיה כל תוכן לאומי, נראתה היהדות המובעה במנהגי הדת כסרט;בזמן ההוא של חסר דגים. בריסיה, כמדומה, לא יבא לעולם הרגע לתנועה דתית כזו, אם כי הכל יכול לקיות. אבל איך שלא יהיה , לא עתה הזמן לתנועה זו ולא " בנפת ישראל" באמצעיה שלפני המבול, תנהל התנועה הדתית הזאת. _הנסינה לאהוד המדינית לא הגבירה אז רוח הרת בין היהודים ולא החלישה את רוחש המתנגד לאלמוח, אס כי זו האחרונה נכלאה לזמן מה ואינה פועלת. יש יאו. י, אבוד תקוות לחליפות מדיניות בעתיד הקרוב, אבל אין נסעה לאחור פנימיח.
כנסת ישראל" לא באה כמוה111ו301מ8 041ו_161 ד היא ,, ;,,, בטויה שהחלה בשנה שעברה בפולין, אבל זו אינה תנועת דתית. לא אדוקית, אלא ק ל ר י ק ל י ת "טה ו רה" לרבנות היהודית, שלרגלי קצור הראי שלוז לרג ל _נסיג־תה לאהוד אבדה כל השפעתה אפילו , י , בין היהדות האדוקה ורוצה היא להשתמש ב _" ריאקציר, ''הכללית ואין המעשר, של עסקני הצבור המתקדמים, כדי להשיב את גלגל הזמן לאותר " . התקופה הטובה. *הרבנים חולמים עיר _אוהס הימים שעברו, באשר המי היו הבע ל ים היהיוים של חרחוב היהודי כשלא היתה עדיין דעת צבור יהודי, לא הסתדרויות יהודיות הולניות. כשהטה נהלו את עסק• הצבור וההגוך, כשהיו עונשים את החוטאים בחרט. אבי' _באיתו ז;:מרגישים המה, בי אין להם עוד כל בסיס בין המוני העם כמו שלא היה גש ללשכה השהורר" עליה השלום שבימי _פלהוה. ,, , " , ולכן פונים המה ?יותר אל הקיבה הרעבה מאשר לרגש הדתי, ומבטיהים המה ב פיגרמותיהם'' השבחת המצב הכלכל י . באמצעי זה משתמשות _" כל ההסתדרויות, שאין להן בסיס בהמון;אבל משענם העיקרי מח1שים הקלריקל י ים שלמי. ושמה המה צויכים לחפשו בנסיגה לאחור _חניכחית. נא לצהכגסתישראל" להיות משמרת גם לכן " (ריאקציונית במובן ר, מ1 'ני. " והולך מר דורםין ומונה את ההצעות, שמיסרי " כנסת ישראל" אומרים 1 , הציע על אםסתש " לממשלה הרוטמה . מליצות אהד הרבנים בשם " בנסת ישראל, "הדורשת כי נתאכף, ורכנינו הגדולים גם הש מסכימים לפקורח רקיסר להתאסף. " ־ ל רב תהי הזמת _לענוט כער הפגיעה בע"פ או בדפום בדה היה'דית " החוברות והספרים, היכולים להזיק למובד ולמסורת היהודית
יוחרמו, והמחברים כמו המל"ים יענשו. כל המעשים, המתנגדים לדינים היהודיים נענשים ע"י הרב היהודי עפ י" " השלח;ערוך, "כלי השתתפות בית הדין הבללי. ־אתרו;יכול למנות ל לפי ראות עיניו את משגיחיו על הכשרות וכו. י הרבנים של כל פך בוחרים בועדה (של שלשה אנשים) ולהחלטות הועדה הזאת (בענינ' דת) יש כת חיק ככל הפלך. ל " ו ע דה הרבנית" _בפטרבירג נקראים רק הרבנים הדתיים או ממלאי המקום שלהם. הישיבות המתביננות עי" הרבנים הדתיים יש להן זכיות כמו לבל מוסדות החנוך של הממשלה ומקבלות תמיכות מאת התקציב העירוני . וסר מועצה תמידית של רבנים עפ"י בחירת הרבנים, שיוכל לההרים ספרים וכתבי עת המזיקים למוסר ולדת היהירית, המועצה הזאת מקבלת שבר שנתי מאת רממשלה;יען, מוסיף מחבר התקנית, פעולתה תביא תועלת גס לממשלה, יבטלו את ות;, וק ללמד את הלמודים חכללים כחרדים, ומסים בעל המאמר: הכדאי לדכר ע"ר כל ההצעה דמגיחכת הזאת?אין לה כל בסיס בהמון, היא אינה " פיפילרית" אפילו אצל רוב הרבנים, שממאנים לבא _לאםפית הקודמות ל של . כנםת ישראלי;ועל וה מתאוננים _אטנס ראשיהכנסת. "והממשה V פה אחרו האדונים הרבנים איני יורע איך היתר. זו " מתיהסת לפני שנתיש שלש שנים, אבל עתה תפטר הממשלה מ " הייבולוציה" גס בלי עזרת _הי־בניס, עתה מספיקה " האספה הרוסי ", ) לבד ואין כל נחיצות " באספה _יהירית. "גש הברי האגירה הרוסית" חזרו משאלתם בדומר" על התיחסות הממשלה . , ""לכנסת ישראל, "בהדגישם בטח כ• אלה לא יתחרו בהם. וזה הלא טובן. לבל רבר, גם, לדבר " _ריאקציאני" בכלל, _נחוין כשרון, נחוצות ידיעות איזו התפתחות תרבותית שתהי והרבנים שלנו,.. הכוטרים הצרפתים הרבה יותר מעשים, ח:מיס ובעלי תחבולה. רבנינו נשארו "בטלנים'' ובעלי בתים השכיםכעלי ראשים טוכיס". אבל בלי כל יריעות ועם ידיעית _מטושטשות ער " מאר מכל הנעשה בעולם אלהים"
ברוסיה.
בה ר ו מה. איך היחד, פעולת המורשים היהודים ברומה השלישית ? נורל שני המורשים היהודים בדומה השלישית לא נעים כלל . הרוב של הדומה שמח בחלקו, ורק סיעת ההתנגדות עציבה_, יבין העצבים ליקחים היהירים מקום בראש . בשעה הראשונה, בשעה שהכל לקהו הלק בהוכוהים