דאר היום, 26 אוקטובר 1927 — ־ וכ ת נ ו תהדומ י ם [כתבה]
־ וכ ת נ ו תהדומ י ם
. " חצר אור החיים בירושלם אהת ההצרות הכי עתיקות בירושלם שנתקדשה-בקדושת התורה ושמשה למקום מקלט לראשי בעלי הישוב האחרון של עדת האשכנזים. חיא חצר בעל " אור ההיים" הנקראת ער היום על שמו : חצר אור חחיים, כסוף רובע חארטני-ם, סמור להצר ' ר ישעיה ברדק י. הגאון הצדיק "עיר וקדיש" רבי חיים ' ן עטר זצ"ל (יליד עיר סאלי, מרוקו. תנ"ז) הופיע בעי"ק ירושלם בשנת תק"ב. גדולי עמנו בליווארגו קבעו לו ישיבה בחצר הזאת (בשכירות מהישמעאלים) וקראו לה ישיבת "כנסת •יהזקאל. "ובה היה מובדל ומופרש מכל עניני עוה " ז", עטוף בטלית ומעוטר בתפילין, והאי פניו המאירים חשבוהו למלאר י ה צבאות שהשכינה הופפת עליו כל היום . " ונהרו אאיו התלמידים תמוכתקים לחסתופף בצלו וליחנות מאור תורתו בנגלה ובנסתר. י I * _1 י ב ספרו ה א הרון ראשון לציו"! הביא מר. שהעירו אותו תלמידיו הכזב־ " הקים כפעם בפעם בשעוריו : "הקשה החיים השלם כמוח " ר חיים יהודא אמזלאה חי " ו מבני הישיבה .. "הגאון היד _" א ז"ל כותב בספרו מערכת הגדולים. אני הצע ר זכיתי והייתי בישיבתו־ הרמתה ועיני ראו ־גדולת תורתו וקדושתו תפלא י ופלא_, ולפי דורנו היה לב תרב מבעית בתלמוד, ו ' היה ־ כמעין ' המתגבר. " בירושלם יצא לו שם נחל בין התלמידים והחסידים. ואף מרהוק מרום־
יה ופולין העריצו את שמו הרבה. פירושו על התורה זכה להתקב?בכל תפו - צותישר •:אל ובבר תעיד הגאון חיד"א ז " צ כי בפולין קורין בכל ' שב ו ע ם פר אוד תחיים _וטתבבין את דבריו כי הם על פי הפשט.,, ומורגל ' בפי החסידים בשם אור ישראל מרוזין כימזמן שיצא הספד אור חחי •ם לאור האמירח " בו םנולר. להנשימה ' באמירת הזהר והתקינים ). "תולדות רבנו חיים בן עטר להר י מרגליות. ( _וההסידים באים עד היום ל"בית המדרש י אור. חיים צעיר העתיקה בדחילו ורחימו ־ללמוד בו 'פירושו על התורה, י ביחוד ' ביום י פטירתו, * ט י' ו ' מטה לומדים המה בביה " מ הזה שעורים ביום ובלילה. _$ גדולי האדמורי"ם שבקרו את בית. המדרש אור החיים הדרו להוד קדו־ שתו, ולא חפצו לעלות לכותל המזרח שבו היה מקום עיר. ו קד ש בעל אור החיים. אגדות רבות תעטרנו!זוהר היי הרב והטפותישיבתו - בקרש, עד שגם הישמעאלים בעלי חהצה הרת מאימת הוד קדושתו. אחת מהן לגבי הוץ | | התאינר. שהדלת תת פגיה". "בחצר שלמד בת על תלמידיו חיתה תאנת אחת " גדולה שהנערים השובבים היו מטפסים עלית ללקוט פרית ועי "ז נתבטלו התלמידים מלמודם וגזר הרב שלא תוציא עוד פיחת' ותבש התאנה ולא
נתנה עוד פירותיה. שניה לוה, לגבי פניםפריהת האותיות מתפי> י ־ו בהיסח הדעת : " אתרי " פטירתו מכרה אשתו תפיליו בדמים יקרים מאד. וצותה את הקונה שאל יסיח דעתו מהם בעודם עליו. פעם אתת הסית דעתו וכרסם אתרי כן ומצא נויל הלק בלי כתב כלל ), "תולדות הנז י ( . מקום קבורתו בשיפולי תר תזיתים סמור לקבר חרב בעלפרי הדש " 1 . " ויהי אהרי המגפה הגדולה בארץ הגליל בשנת תקע"ב, שארכת יותר משנתים, ופליטי אהינו נתפזרו לכל רוה, אמרו ראשי עדת הפרושים: הרב הגדול רבי מנהם מנדל" תלמיד מובהק של הגאון מווילנא, והבה בדעה ובמעשה רבי אברהם שלמה זלמן' צורף לכונן בירושלט ישוב עדת האשכנזים במתי מעט בעשרים נפש כוננותו וישכרו את אותה ההצר אשד היתת בה מקדם ישיבת רבי חיים בן עטר לבית תפלת ומדרש ויתפללו בו רק בימי ה. ז. ־ל, לא בשבתות וימים טובים;פחדו לקרות בתורה פן יודע *הפקידות כי קבעו לתם בית כנסת בלי רשיון הממשלה" ועוד טרם־ השיגו־ אז רשיון על ביהכ " נ כהוק, ויקבעו־ בו שעורים ביום ובלילה במקרא תלמוד ופוסקים וגם בהורת תנםתר וקבלה מעשית. הרב ' ר מנחם מגדיל חנז " כתב באחד ממכתביו משנת תקע"ו: "כעת קבעתי דירתי בירושלפ עיה"ק, וקבעתי ישיבת, והזמין לי הקב"ד!מקום הישיבה בישיבתו של הרב הגאון מות " ר תיים בן עטר ז " ל ומתפללים *אנהנו שם כל השבוע לבד שבת כי עפ"י דת הגוים אינם מניתים ס"ת "בלתי _רשיין
הטלה). "ירושלם — לונץ שנה ד)• ועד חיום תזת נשאר בית המדרש אור התייס לתורת ולתפלה, משפתת פ י ח, משפחת עתיקת בירושלם, תתזיקה בו ומסרה נפשח עליו לחחזיקו בקדושתו-. 7. .. •!-'. !!.. ־ I. ע1 באתר הבתים 'של החצר חזאת נולד חר ' יצתק פת (בשנת תקמ"ט, גודל וחינה בו. _ותית נר בו כל ימי תייו עד שמת בו, בשנת תרמ"ו• בבית הזה נרצהה באחד 'הימים לעיני חשמש אשתו הראשונח, באופן אכזרי: סראי האדם מאותו הזמן, הגנבים והרוצחים ידעו כי בביתו של ר , יצהק פה , ' נמצאו כלים יקרים ואבנים טובות לפתוהי הותם מאת פקידי ־ממשלה ואילי הארץ. ובעזבו פעם אתת את ביתו תדרו לתוכו, תשתו כנראה עכבה אותם ויתנפלו עליה וימיתוה, שהטור,. רצתו אותת באופן אכזרי — , כמו אביו , הרב ר שלמה פה, שבא ירושלימה במחצית השניה של חמאה הששית כן נם הוא היה המחזיק מידי הישמעאלים את החצר שא אור ההיים, ביהוד את בית המדרש ישיבת אור חחייס, ויהי אהד מהם, תקיף ואלם. שלא רצה בשום אופן בקיום בית המדרש הזה, ויהי ריב תמיד בינו ובין ' ר יצהק_, וזה האתרון בתווי יליד הארץ ידע להשקיט תמיד מערותיו ולרגיעו במנחת ובמתנת יד, כנהוג בימים ההם—. ויהי באתר מליל ערבי שבתות התפרץ בשאון רב אל בית הכנסת הפריע הקהל מעבודת י ה, ויקלל ויחרף, ויתן צו לבלי לבוא מתר להתפלל, וידרוש מרבי יצתק את המפתה לסגור את הבית, והלה ענה לו במנוחה: יום השבת יום מנוהה וקדושת ואין ' דנ י ם בו אתר השבת נתראה במחכמה שרעיה אאאת ינצור איל שולטאן, !למחר י בבקר השכם באו היש־ '
להתפלל, וידרוש מרבי יצתק את המפתה לסגור את הבית, והלה ענה לו אלד. אלה"! כרעו ברד לפניו ויבקשו סליחה ומחילה וכפרה ויספרו לו לאמר כי אותו תאפנדי שתתפרץ אמש נגד רצונם לבית הכנסת מת פתאם חלילה, ובתררת לב בקשו ממנו להמשיר את התפלות הלאה *ד - העתירו בערנו I בית תמדרש תעתיק תזת מתקיים עד היוס תזת בכל קהשתו' אד הרעש הנורא שהיה בירושלם ביום י"ח המוז העבר ונשנה ביום י " ז בו הסב לו הרום במקומות אחדים והתקוניס נחוצים להעשות בטרם יבאו ימי הגשמים, — פנחס בן צבי גרייבסשי